בדיקת מי שפיר- למי מומלץ לעבור את הבדיקה?

בדיקת מי שפיר הינה בדיקה אשר יותר ויותר נשים בוחרות לעבור במהלך ההיריון במטרה לגלות הפרעות כרומוזומליות בעובר. ההחלטה היא במקרים רבים סובייקטיבית, ונעשית מתוך רצון להקטין למינימום את הסיכון לעובר חולה ולאפשר המשך היריון תקין וללא דאגות .אך לעיתים ישנה גם סיבה (התוויה) רפואית אשר מעלה את הסיכוי לבעיה כרומוזומלית ותומכת בהחלטה זו.

כאמור, בדיקת מי שפיר נעשית במטרה לגלות הפרעות כרומוזומליות אצל העובר, העשויות לגרום למחלות גנטיות (כגון תסמונת דאון, תסמונת טרנר, טאי זקס ועוד), דבר נוסף הנבדק בבדיקת מי שפיר הינו החלבון העוברי. סטייה בריכוז החלבון העוברי במי השפיר עשויה להעיד על מומים מבניים בעובר, כגון הפרעה בסגירת התעלה העצבית (לעוד מי דע על בדיקת חלבון עוברי).
לכל אישה יש את החופש להחליט האם לבצע בדיקת מי שפיר על פי שיקוליה שלה (לקריאה על יתרונות וחסרונות בדיקת מי שפיר), ורבות הן הנשים אשר בוחרות לעבור בדיקת מי שפיר, גם אם הן כביכול לא נמצאות בסיכון ברור לבעיה כרומוזומלית.  אך עם זאת, ישנן קבוצות הנמצאות בסיכון גבוה יותר לנשיאה של עובר עם בעיות כרומוזומליות, ועל כן במקרים רבים הרופאים ימליצו להן לשקול לעבור בדיקת מי שפיר.

במאמר זה נפרט מהן קבוצות הסיכון, ולמי בעצם מומלץ לעבור את הבדיקה?

אלו הן קבוצות בעלות הסיכון  המוגבר:

מקרים בהם תוצאות הבדיקות המקדימות לבדיקת מי שפיר עשויות להוות אינדיקציה לכך שהעובר נמצא בסיכון להפרעה כרומוזומלית:

  • תוצאות אולטרסאונד: תוצאות לא תקינות באחת מבדיקות האולטרסאונד הנערכות בהיריון (סקירת מערכות, שקיפות עורפית), עשויות להצביע על כך שקיימת בעיה כרומזומלית או מבנית אצל העובר. בכדיי לאמת או להפריך את החשד לבעיה שכזו, יש לערוך אבחון טרום לידתי של הפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות אשר אחת מהן הינה בדיקת מי השפיר. (לקריאה נוספת על משמעות ממצאי האולטרסאונד).
  • תוצאות סקר ביוכימי שליש ראשון: כאשר תוצאות הסקר מצביעות על סיכון גבוה (כלומר, כאשר הסיכון המשוקלל לנשיאת עובר הלוקה בתסמונת דאון גבוה מ- 1:400), קיימת המלצה לעבור בדיקת מי שפיר, ללא קשר לגיל ההרה.
  • תוצאות סקר ביוכימי שליש שני (בדיקת תבחין משולש): בדומה לסקר הביוכימי שליש ראשון, כאשר בתוצאות הסקר הזה מתקבלים ערכים הסוטים מהנורמה, הדבר יכול להעיד על סיכוי סטטיסטי להפרעה כרומוזומלית . (עוד על בדיקת תבחין משולש).
  • נשים מעל גיל 35: ישנו קשר בין עלית גיל האישה לבין הופעת בעיות כרומוזומליות בעובר, ובמיוחד כאשר מדובר בתסמונת דאון. ועל כן, משרד הבריאות ממליץ לכל אישה מעל גיל 35 לעבור דיקור מי שפיר
  • נשאות של ליקוי גנטי במשפחה: כאשר ישנה נשאות של מחלה גנטית כלשהי אצל אחד או שני בני הזוג, הסיכוי לכך שגם העובר ילקה בהפרעה גנטית עולה (גם לדרך ההורשה של המחלה יש השפעה על כך- כלומר, האם המחלה עוברת רק כאשר שני ההורים לוקים בה, או כאשר מספיק שרק אחד ההורים יישא את הגן). כאשר ידוע על נשאות של ליקוי גנטית, מלבד הבדיקה הרגילה אשר כוללת בחינה של מבנה הכרומוזומים ומספרם תיערך גם בדיקה של הגן או הגנים המועדים לליקוי. (משום שלא כל הגנים נבדקים בבדיקת מי שפיר יש לדעת את הגן הספציפי).  גילוי של נשאות ליקוי גנטי במשפחה יכולה להתגלות במספר דרכים – ידיעה על בן משפחה חולה, על ידי יעוץ גנטי או אף עקב הריון בעייתי קודם: באם כבר עברת היריון עם עובר הלקה בבעיה כרומוזומלית, במקרים מסוימים הסיכוי לכך שהבעיה תשנה בהיריון נוסף עולה. (לקריאה אודות מחלות הניתנות לגילוי בבדיקת מי שפיר)

חשוב לציין שגם אם אינכם נכללים באחת מהקבוצות הללו, הדבר אינו שולל את הסיכוי לכך שהעובר שלכם לוקה בהפרעה גנטית או מום כלשהו (וכמובן שאם אתם באחת מקבוצות הסיכון הדבר אינו אומר כי לבטח קיימת בעיה בעובר).

לסיכום, ההחלטה האם לבצע בדיקת מי שפיר היא בסופו של דבר בידכם בלבד (כמובן לאחר התייעצות רפואית) , באם אתם עונים על אחת מקבוצות הסיכון הנ"ל, ייתכן שיש לשקול את ביצוע הבדיקה ביתר כובד ראש משום הסיכון בו אתן נמצאים. תוכלו לקרוא עוד מידע על בדיקת מי שפיר, וכן למצוא פרטים אודות רופאים נבחרים לביצוע בדיקת מי שפיר, במידה ותחליטו לבצעה.

גולשות שקראו עמוד זה התעניינו גם ב:

מאמר זה נבדק ואושר ע"י פרופ' יואב פלד
רופא בכיר מהמרכז הרפואי רבין – בית חולים בלינסון

יש לך שאלה? תגובה שברצונך לכתוב?

שלחי אלינו בטופס למטה את שאלתך/ תגובתך:

⇐ האתר אינו מתחייב לפרסם כל חוות דעת אלא לפי שיקול דעתו הבלעדי.

Scroll to Top